פסק-דין בתיק תא"מ 51547-10-10

1.         בפניי תביעה כספית בעילה שטרית לפיה התובע מבקש לחייב את הנתבע בתשלום סך של 31,767 ש"ח. התביעה מתנהלת בהליך של סדר דין מהיר והיא החלה עם הגשת בקשה לביצוע שטר חוב בלשכת ההוצל"פ בחיפה. הנתבע הגיש התנגדות מפני הבקשה הנ"ל ובקשתו התקבלה.

2.         מקרה שהיה כך היה:

            ביום 14.7.95 חתמו בני הזוג גוטפריד יעקב וגלינה (להלן: "בני הזוג גוטפריד" או "החייבים" בהתאם להקשר הדברים ותוכנם ) על בקשה לקבלת הלוואה המובטחת במשכנתא מהתובע על סך של 215,000 ש"ח וזאת לצורך רכישת דירת מגורים (להלן: "ההלוואה"). כן חתמו בני הזוג גוטפריד על שטר חוב בגובה סכום ההלוואה (להלן: "שטר החוב").

            להבטחת החזר ההלוואה חתמו ה"ה ולדימיר גוטפריד ואברבוך מרק כערבים להלוואה ולשטר החוב. בהסכם ההלוואה ובשטר החוב מתנוססת חתימה הנחזית להיות חתימתו של הנתבע וזאת בתור ערב להחזר ההלוואה ולביצוע שטר החוב. בין הצדדים בעלי הדין מחלוקת ביחס לחתימה הנ"ל, ועל כך בהמשך. בני הזוג גוטפריד לא עמדו בהחזר ההלוואה  ובעקבות זאת פעל התובע למימוש המשכנתא אשר נרשמה על דירת מגוריהם וכן פתח נגדם תיק הוצל''פ בלשכת הוצל''פ בחיפה לביצוע שטר החוב (להלן: ''תיק ההוצל''פ). יצויין כי תיק ההוצל"פ נפתח בגין חוב על סך של 17,883 ש"ח נכון ליום 11.1.00 ובמסגרתו ניתן אישור ראש ההוצל"פ בדבר מיצוי הליכים נגד בני הזוג גוטפריד. בהמשך, צורף הנתבע לבקשת התובע כחייב בתיק ההוצל"פ.

            לסוף פרק זה יצויין כי הנתבע עלה ארצה ביום 11.7.95 וחתימתו הנחזית על הסכם ההלוואה ושטר החוב הינה מיום 14.8.95, כחודש ימים לאחר אותו מועד.

3.         בפי הנתבע שתי טענות הגנה מרכזיות מפני התביעה, האחת, חתימתו על שטר החוב מזויפת, אף כי היא דומה לאופן בו חתם באותם מועדים, השנייה, ממועד עלייתו של התובע ועד למועד חתימתו הנטענת על שטר החוב עברו כחודש ימים בלבד ואותה עת הוא לא ידע קרוא וכתוב בעברית ולא הבין את השפה. הנתבע לא קיבל כל הסבר מעובדי הבנק ביחס לחתימתו כערב להלוואה ולשטר החוב ולפיכך אין כל משמעות לאותן חתימות. הנתבע אינו מכיר את החייבים או את הערבים ומעולם לא עלה בדעתו לחתום לטובתם כערב להחזר הלוואה בסכום דמיוני של 215,000 ש"ח.

4.         לטענת התובע, הנתבע חתם על הבקשה להעמדת ההלוואה ושטר החוב בסניף הקריון של הבנק בפני פקידה בשם לודמילה (להלן: "הפקידה"). לפי נוהלי הבנק, הערב הפוטנציאלי נדרש להמציא מסמכים המעידים על פרטי זהותו והשתכרותו. ואכן, בידי הבנק צילום תעודת זהותו של החייב ומסמכים המעידים על יכולת השתכרותו, ללמדך כי הוא חתם כערב להלוואה ולשטר החוב ואין כל ממש בטענת הזיוף אשר העלה.

            באשר לטענה כי לא ניתן לנתבע כל הסבר ביחס למסמכי ההלוואה ושטר החוב, טען העד מטעם התובע, מר חוסאם אגברייה, מנהל גבייה במרחב צפון אצל התובע (להלן: "מנהל הגבייה"), כי בהתאם לניסיונו לא אירע כל מקרה שבו אומתה חתימת ערב להלוואה מבלי שהוסבר לו המידע הנדרש לפי דין.

5.         במסגרת הדיון בתביעה העידו מנהל הגבייה מטעם התובע, הנתבע והחייבים מטעמו.

6.         בסעיף 8 לתצהיר עדותו הראשית, מוצג נ/1, העלה הנתבע טענה בחצי פה לעניין זיוף חתימתו על שטר החוב, וזאת באומרו:

" מעיון בחתימה אני אכן מזהה שכך נהגתי לחתום בשנים הללו, כאשר כתבתי רק ברוסית והחתימה אכן דומה לחתימתי. מטעם זה קשה לי לומר שבוודאות שלא אני חתמתי על המסמך".

גם בחקירתו במהלך הדיון בהתנגדות לביצוע שטר החוב לא טען הנתבע כי חתימתו על השטר זוייפה, שכן משהוצגו בפניו 3 שטרי חוב, ושטר החוב נשוא התביעה בכללם, הוא העיד באומרו:

            " ש.       זו החתימה שלך נכון? אני מראה לך 3 שטרי חוב.

              ת.       כן. יכול להיות שזו החתימה שלי על שלושת שטרי החוב...."(שם, עמ' 2 שורה 11 לפרוטוקול הדיון).

בחקירתו הנגדית שוב נשאל הנתבע לעניין חתימתו על שטר החוב, ותשובתו היתה מבולבלת והססנית, כמצוטט להלן:

"ש.       אני מציג לך את שטר החוב המקורי נשוא התביעה של גוטפריד, האם זאת חתימתך?

ת.         אני לחברה כאלו, משפחת גוטפריד לא מרצוני, לא מדעת עצמי לא חתמתי. יכול להיות שקרה או זיוף או שימוש בפרטים שלי, אולי תוך כדי נתנו לי מסמך אחר ואני ...

ש.         אני חוזר על השאלה.

ת.         אני לא בטוח" (שם, עמ' 18 שורה 27 לפרוטוקול הדיון).